המים שמגיעים מהרשת העירונית נבדקים באופן שוטף. אבל מרגע שהם נכנסים למאגר של הבניין – הם באחריות הבניין. מאגר שלא מנוקה צובר משקעים, חלודה ושכבת חיידקים על הדפנות, ומשם המים יוצאים לברזים, למקלחות ולדודים של כל הדיירים.
משרד הבריאות מונה את התנאים שבהם חיידקים מתרבים במערכות מים: מים שעומדים זמן רב ללא תחלופה, טמפרטורה פושרת, ומשקעי חלודה ואבנית. במאגר מוזנח כל התנאים האלה מתקיימים יחד.
חלק מהמחלות עוברות בשתייה, וחלק – בנשימה של טיפות מים במקלחת. התסמינים נראים כמו "וירוס" רגיל, ולכן המקור במאגר של הבניין כמעט אף פעם לא נבדק.
| גורם | איך נדבקים | מה זה גורם | מי בסיכון גבוה |
|---|---|---|---|
| לגיונלה | שאיפת טיפות מים מזוהמות – בעיקר ממקלחות, ג'קוזי ומזגנים. לא עובר מאדם לאדם | מחלת הלגיונרים – דלקת ריאות; או "חום פונטיאק" – מחלה דמוית שפעת | מעל גיל 65, מעשנים כבדים, חולי ריאות כרוניים, בעלי מערכת חיסון חלשה (חולי סרטן, סוכרת, דיאליזה) |
| זיהום צואתי במים | שתיית מים או שימוש בהם להכנת מזון | שלשולים ודלקות מעיים; בעולם – גם כולרה, דיזנטריה, טיפוס, צהבת A ופוליו | תינוקות, ילדים, קשישים, נשים בהריון ומטופלים מדוכאי חיסון |
| חיידקי קוליפורם ו-E. coli | המדדים שהמעבדה בודקת אחרי ניקוי וחיטוי | נוכחותם מעידה שהמים חשופים לזיהום | כל הדיירים – לכן בודקים אחרי כל חיטוי |
חוזר משרד הבריאות "הנחיות לניקוי מערכות אספקת מי שתייה" (חוזר 22/13, 28.11.2013) חל גם על מאגרים, מיכלים ובריכות בבניינים, ומונה את ועד הבית בין האחראים.
| נושא | מקור | מה נדרש |
|---|---|---|
| תדירות | חוזר 22/13 סעיף 2.1.1.3ת"י 1525 ח' 2 | בבנייני מגורים – ניקוי וחיטוי פעם בשנה |
| מי מבצע | חוזר 22/13 סעיף 1.3.2 | אדם שעבר הדרכה שאישר משרד הבריאות, עם השתלמות רענון לפחות פעם בחמש שנים. את הדיגום מבצע דוגם מוסמך |
| חומרי חיטוי | חוזר 22/13 סעיף 1.3.3ת"י 5452 / ת"י 5438 | כלור בתמיסת נתרן תת-כלורי או גרגירי סידן תת-כלורי. כל חומר חיטוי אחר – רק באישור משרד הבריאות |
| ריכוז וזמן מגע | חוזר 22/13 טבלה 1 | ריסוס דפנות במאגר ריק – כ-200 מ"ג/ליטר למשך חצי שעה לפחות; או מילוי הדרגתי – כ-50 מ"ג/ליטר למשך 6 שעות לפחות; או ניקוי במים חמים או בקיטור (80–100°C בלחץ 150–200 אטמוספרות) ואחריו ריסוס כלור. ואז שטיפה ומילוי |
| בדיקות | חוזר 22/13 סעיף 2.6 | בדיקת שדה של כלור חופשי ועכירות בסיום העבודה, ודיגום מיקרוביאלי תוך 24 שעות |
| תיעוד | חוזר 22/13 סעיף 2.8 | טופס דיווח על ביצוע ניקוי וחיטוי, מדבקה גלויה על המאגר עם שם המבצע ותאריך, ושמירת הרישומים 10 שנים לפחות |
| אחרי התקנה או תיקון | תקנות בריאות העם, 2013, תקנה 16 | ניקוי וחיטוי בשיטה ובחומרים שאישר משרד הבריאות לפני שמספקים מים |
| מבנה המאגר | תקנות התכן 30–32 | תחלופה מלאה כל 72 שעות; מאגר סגור עם גישה מבוקרת ומוגן מחדירת מים זרים; ריקון מהנקודה הנמוכה; מאגר מעל 200 מ"ק – שני תאים |
| מים חמים | משרד הבריאות – מניעת לגיונלה | להחזיק את דודי המים החמים מעל 60°C, להימנע ממים עומדים ולשטוף את המערכת אחרי היעדרות ארוכה |
סגירה מלאה של צינורות הכניסה והיציאה, בדיקה חזותית, ריקון המים והמשקעים ובדיקת ליקויים במבנה. בבניין עם מאגר אחד – מתאמים מראש עם הדיירים.
הסרת אבנית ומשקעים באופן מכני או במים בלחץ גבוה (מעל 100 אטמוספרות), ושטיפה עד שמי השטיפה צלולים. גם צנרת היציאה נשטפת ומרוקנת.
חיטוי כל הדפנות, האביזרים ופתחי הצנרת בכלור בריכוז ובזמן המגע שבהנחיות. העובד שנכנס למאגר לובש בגדים נקיים ונעליים מחוטאות.
שטיפה ומילוי במי רשת, ובדיקת שדה של כלור חופשי ועכירות. ההספקה לדיירים חוזרת רק כשהתוצאות תקינות.
דוגם מוסמך לוקח דגימה מיקרוביאלית תוך 24 שעות מסיום העבודה. בתוצאה חריגה – מפסיקים, מנקים או דוגמים שוב, ומדווחים ללשכת הבריאות.
טופס דיווח על ביצוע הניקוי והחיטוי, מדבקה גלויה על המאגר עם שם המבצע ותאריך העבודה, ושמירת המסמכים 10 שנים לפחות.
ההנחיות קובעות לחץ שטיפה, ריכוזי כלור, בדיקות שדה ודיגום. בלי הציוד הנכון אי אפשר לעמוד בהן, ואי אפשר להוכיח שהעבודה נעשתה.
לחץ מעל 100 אטמוספרות להסרת אבנית ומשקעים מהדפנות ומהרצפה, ומשאבת ריקון לשאריות ולבוץ.
חומר חיטוי מאושר במינון מחושב לפי נפח המאגר, ריסוס אחיד לכל הדפנות, ומד כלור חופשי ועכירות לבדיקה בסיום.
לפי ההנחיות, ציוד ששימש במערכות שאינן מי שתייה אסור לשימוש במערכות מי שתייה. ציוד של בריכות, ביוב או ניקוז – לא נכנס למאגר.
מאגר מים הוא מקום מוקף: אוורור, בדיקת אוויר וגלאי גזים, רתמה וחבל הצלה ואדם שעומד בחוץ – לפי כללי הבטיחות בעבודה.
העובד שנכנס למאגר לובש בגדים נקיים ונעליים נקיות ומחוטאות, כדי לא להכניס זיהום חדש למים.
בקבוקי דיגום סטריליים, דוגם מוסמך ומעבדה מוכרת – כדי שתהיה לוועד תוצאה כתובה ולא רק "נראה נקי". לפי הצורך בודקים את המים גם לפני הניקוי, כדי לדעת מה מצב המאגר.
התאמת השיטה לגודל המאגר, לחומר שממנו הוא בנוי ולמצבו: ריסוס כלור, מילוי הדרגתי, או ניקוי במים חמים ובקיטור – מתוך השיטות שבהנחיות משרד הבריאות.
סדקים, חלודה או מגוף מילוי לא תקין שמתגלים בזמן הניקוי מתועדים, ואפשר לטפל בהם באותה הזדמנות – איטום המאגר, החלפת מצוף או שיפוץ מגוף.
יש מי שמציעים לנקות מאגר מים בלי לרוקן אותו: רובוט או שואב בריכות שעובר על הרצפה, טבליות כלור ותוספים של בריכה. זה זול ומהיר, אבל זה לא מה שהנחיות משרד הבריאות דורשות למאגר מי שתייה.
| "שיטת בריכה" | מה אומרות ההנחיות למי שתייה | השורה התחתונה |
|---|---|---|
| רובוט או שואב במאגר מלא | ההנחיות דורשות סגירת כניסה ויציאה, ריקון המים והמשקעים, וניקוי הדפנות במים בלחץ גבוה. שיטה בלי ריקון מופיעה רק למאגרים ענקיים של מעל 25,000 מ"ק | לא עומד בהנחיות למאגר של בניין |
| טבליות כלור ותוספים לבריכה | החוזר מתיר כלור בתמיסת נתרן תת-כלורי או גרגירי סידן תת-כלורי; כל חומר חיטוי אחר – רק באישור משרד הבריאות, וחומרים במגע עם מי שתייה – לפי ת"י 5452 או 5438 | חומר שלא אושר למי שתייה – לא נכנס למאגר |
| ציוד שמשמש גם בבריכות | ציוד ששימש במערכות שאינן מי שתייה אסור לשימוש במערכות מי שתייה (סעיף 1.3.3.8) | אסור |
| בלי דיגום ובלי טופס | בדיקת כלור ועכירות בסיום, דיגום מיקרוביאלי תוך 24 שעות, טופס דיווח ומדבקה | אין דרך לדעת אם המים בטוחים |
תקנות בריאות העם על איכות מי השתייה מטילות את חובות הבדיקה והדיווח בעיקר על ספק המים. מי הרשת נבדקים באופן שוטף.
משרד הבריאות קובע שבבית משותף ועד הבית אחראי למאגרי המים, וחוזר 22/13 מונה אותו בין האחראים לניקוי ולחיטוי.
ההנחיות לא כוללות מנגנון שבו מפקח מגיע לבדוק כל מאגר בכל בניין מגורים. לכן בבניינים רבים הניקוי נדחה, או נעשה בשיטה זולה שלא עומדת בהנחיות – ואיש לא שם לב עד שיש בעיה.
טופס ביצוע, תוצאות מעבדה ומדבקה על המאגר הם מה שמראה שהוועד מילא את חובתו – מול דיירים, מול לשכת הבריאות ומול חברת הביטוח אם יקרה משהו.
לפי הנחיות משרד הבריאות לניקוי מערכות אספקת מי שתייה (חוזר 22/13), בבנייני מגורים – פעם בשנה, בהתאם לת"י 1525. וגם אחרי כל התקנה חדשה, תיקון או חשש לזיהום.
ועד הבית, או חברת הניהול מטעמו. האחריות של תאגיד המים מסתיימת במד המים של הבניין.
לא לפי ההנחיות. הן דורשות ריקון המים והמשקעים, ניקוי בלחץ גבוה, חיטוי בכלור, שטיפה, מילוי ודיגום. שיטה בלי ריקון מופיעה בהנחיות רק למאגרים ענקיים של מעל 25,000 מ"ק.
בדרך כלל יום עד יומיים עבודה, כולל ריקון, ניקוי, חיטוי, שטיפה, מילוי ובדיקת שדה. הדיגום למעבדה נלקח תוך 24 שעות מסיום העבודה.
חוזר משרד הבריאות מתיר כמה שיטות: ריסוס דפנות בכלור במאגר ריק, מילוי הדרגתי עם כלור, או ניקוי במים חמים או בקיטור ואחריו ריסוס כלור. השיטה נבחרת לפי גודל המאגר, החומר שממנו הוא בנוי ומצבו. בכל השיטות – רק חומרים מאושרים למי שתייה ודיגום בסיום.
תלוי בגודל המאגר ובמצבו. בבניין עם מאגר אחד מתאמים מראש עם הדיירים ומתכננים את העבודה לשעות עם צריכה נמוכה. במאגר מעל 200 מ"ק יש לפי התקנות שני תאים, וניתן לעבוד על כל תא בנפרד.
לפי ההנחיות בודקים כלור חופשי ועכירות בסיום העבודה, ודוגם מוסמך לוקח דגימה למעבדה תוך 24 שעות. בקשו את התוצאות ואת טופס הדיווח.
כן. מים שיוצאים מהמאגר נכנסים גם לדודים. משרד הבריאות ממליץ להחזיק את דודי המים החמים מעל 60 מעלות, כדי לצמצם התרבות לגיונלה, ולנקות את הדוד מעת לעת לפי הוראות היצרן.
ניקוי וחיטוי ברישיון משרד הבריאות, לפי חוזר 22/13 – ריקון, ניקוי בלחץ גבוה, חיטוי, דיגום מעבדה, טופס דיווח ומדבקה על המאגר.
שירותים נוספים למאגרי מים: איטום מאגרי מים · שירות ותחזוקה · מאגר מים לכיבוי אש
המידע בעמוד הוא סיכום מקצועי ואינו ייעוץ רפואי. מי שחושד שחלה ממים צריך לפנות לרופא. הנוסח המחייב הוא הנוסח הרשמי של התקנות וההנחיות של משרד הבריאות, שמתעדכנות מעת לעת. האיורים בעמוד הם להמחשה.
8% מכל תיקון, התקנה ותחזוקה חוזרים אליכם כנקודות. ההצטרפות חינם.
להצטרפות למועדון