משאבה טבולה שנשרפה: איך לזהות את הסיבה לפני שמחליפים

מה באמת הורג משאבה טבולה

משאבה טבולה תקינה במאגר ביתי אמורה להחזיק בין שבע לחמש עשרה שנה. כשהיא מתה אחרי שנתיים, הסיבה כמעט תמיד חיצונית לה.

ריצה יבשה היא הרוצח מספר אחת. כשהמאגר מתרוקן והמשאבה ממשיכה לעבוד, המים שמקררים את המנוע נעלמים, והסליל מגיע לטמפרטורה שהורסת את הבידוד תוך דקות. הגורם לזה הוא כמעט תמיד מצוף שנתקע או לוח בלי הגנת ריצה יבשה.

הסיבה השנייה היא הפעלה וכיבוי תכופים מדי. כל התנעה מושכת זרם גבוה פי חמישה עד שמונה מזרם העבודה. משאבה שנדלקת שישים פעם בשעה בגלל מיכל לחץ עם ממברנה קרועה צוברת בשנה אחת בלאי של עשור.

השלישית היא אפיון שגוי. משאבה חזקה מהנדרש עובדת מחוץ לנקודת העבודה שלה, מייצרת עומס על המיסבים ורוטטת. משאבה חלשה מדי עובדת ברצף ולא נחה. שתיהן נשרפות מוקדם.

ההבדל בין 2 צול ל-3 צול

הקוטר מתאר את הקידוח או את פתח המאגר שאליו המשאבה נכנסת, לא את עוצמתה. אבל בפועל יש הבדל מהותי בין השתיים.

משאבה 2 צול מתאימה לרוב המאגרים הביתיים: בית פרטי, וילה, בור מים בחצר. הספיקות נעות בדרך כלל בין שניים לחמישה מ״ק לשעה, וזה מספיק לבית עם כמה נקודות מים.

משאבה 3 צול נכנסת לתמונה בקידוחים, במאגרים גדולים ובבנייני מגורים. היא מזיזה נפח גדול יותר ומגיעה לעומדים גבוהים יותר. היא גם יקרה משמעותית, וגם צריכת החשמל שלה גבוהה — ולכן להתקין 3 צול במקום שבו 2 צול מספיקה זו טעות שמשלמים עליה כל חודש בחשבון.

המספר שקובע הוא לא הקוטר אלא צמד הערכים עומד וספיקה: כמה גובה צריך להתגבר עליו, וכמה מים צריך להזיז בשעה בשעת שיא.

איך מחשבים עומד וספיקה בלי לנחש

העומד הוא סכום של שלושה דברים: ההפרש בגובה בין מפלס המים לנקודה הגבוהה ביותר, הלחץ הנדרש באותה נקודה, והפסדי החיכוך בצנרת.

כלל אצבע שעובד: כל קומה היא בערך שלושה מטר. לחץ סביר בברז בקומה העליונה דורש עוד עשרים עד שלושים מטר עומד. הפסדי חיכוך בצנרת ביתית מוסיפים בדרך כלל עשרה עד עשרים אחוז.

לספיקה, סופרים נקודות מים ומעריכים כמה פועלות בו זמנית. בבית פרטי זה כמעט תמיד שתיים עד שלוש, לא כולן. בבניין החישוב שונה ומשתמשים במקדמי בו-זמניות.

הטעות הנפוצה היא לקחת את המדבקה של המשאבה הישנה ולהזמין את אותו דגם. אם המשאבה הישנה הייתה שגויה מלכתחילה, פשוט קונים את אותה טעות שוב.

משאבות ביוב וניקוז: מה שונה

משאבת ביוב עובדת בסביבה שהורסת ציוד. היא צריכה להעביר מוצקים, והמדחף שלה בנוי אחרת — פתוח או חצי פתוח, לא סגור כמו במשאבת מים נקיים.

התקלה הנפוצה ביותר בבורות ביוב היא לא המשאבה אלא מה שנכנס אליה. מגבונים לחים, שאף אחד לא אמור לזרוק לאסלה ובכל זאת זורקים, נכרכים סביב המדחף ועוצרים אותו. במקומות שבהם זה קורה שוב ושוב, משאבה טוחנת עם סכין מקדימה פותרת את הבעיה, אף שהיא יקרה יותר.

משאבת ניקוז מטפלת במים יחסית נקיים — מי גשם, מי שטיפה, חלחול. היא זולה יותר ולא בנויה למוצקים. התקנת משאבת ניקוז בבור ביוב היא קיצור דרך שנגמר בהצפה.

לפני שמזמינים החלפה: שלוש בדיקות

הבדיקה הראשונה היא המצוף. מנתקים את החשמל, מוציאים את המצוף ובודקים אם הוא נע חופשי ואם המגע נסגר. מצוף שרוף עולה מאות בודדות, משאבה עולה אלפים.

השנייה היא מגן המנוע בלוח. אם הוא לא מכויל לזרם הנקוב של המשאבה, הוא לא יגן עליה. כיול לא נכון הוא הסיבה השקטה לרוב השריפות.

השלישית היא בדיקת בידוד עם מגר. היא אומרת אם המנוע עצמו קצר או שהבעיה בכבל, ואלה שני תיקונים בסדרי גודל שונים לגמרי של מחיר.

שלוש הבדיקות האלה לוקחות רבע שעה. הן ההבדל בין תיקון של כמה מאות לבין החלפה של כמה אלפים.

שאלות נפוצות