שיפוץ משאבות הגברת לחץ מים

שרטוט עקרוני של משאבה אנכית רב-שלבית. המים נכנסים בבסיס, עולים דרך השלבים ויוצאים בסניקה בלחץ גבוה. האטם המכני יושב במקום שבו הציר יוצא מגוף המשאבה אל המנוע.

המאיץ (אימפלר) הוא הלב ההידראולי של המשאבה: דיסק עם להבים מעוקלים שמחובר לציר ומסתובב איתו – ב-2,900 סל"ד בערך במנוע דו-קוטבי רגיל. המים נכנסים למרכז המאיץ, הלהבים זורקים אותם החוצה בכוח צנטריפוגלי והם יוצאים בהיקף במהירות גבוהה.

חשוב להבין: המאיץ מייצר בעיקר מהירות. את המהירות הזו צריך להפוך ללחץ – וזה התפקיד של הדיפיוזר.

מה הורס מאיצים

• חול וחלקיקים – מגיעים מהמאגר או מהרשת ושוחקים את הלהבים ואת טבעות השחיקה.
• קוויטציה – כשאין מספיק לחץ ביניקה נוצרות בועות אדים שמתפוצצות על הלהבים ואוכלות את המתכת. נראה כמו משטח מחורר ו"ספוגי".
• אבנית – משקעים שמצטברים, מצמצמים מעברים ומוסיפים חיכוך.
• ריצה יבשה – במאיצים מפלסטיק (נוריל) היא יכולה להתיך או לעוות את החלק תוך דקות.

הדיפיוזר (נקרא גם "קערה" או "חדר שלב") הוא החלק הקבוע שעוטף כל מאיץ. יש בו תעלות מתרחבות שמאטות את המים שיצאו מהמאיץ במהירות, והאטה הזו הופכת את אנרגיית התנועה ללחץ. אחר כך הדיפיוזר מכוון את המים חזרה למרכז – אל פתח היניקה של המאיץ הבא.

בין המאיץ לדיפיוזר יש טבעת שחיקה עם מרווח של עשיריות מילימטר. כשהמרווח הזה גדל משחיקה, חלק מהמים חוזרים אחורה מצד הלחץ לצד היניקה בתוך אותו שלב. המשאבה מסתובבת, צורכת חשמל, אבל לא נותנת את הלחץ שהיא אמורה לתת.

האטם המכני בנוי משתי טבעות מלוטשות – אחת מסתובבת עם הציר ואחת קבועה בגוף המשאבה. קפיץ לוחץ אותן אחת אל השנייה, ובין הפנים שלהן נשאר שכבת מים דקה מאוד שמקררת ומשמנת. אטם תקין לא אמור לטפטף. ברגע שיש טפטוף – משהו פגע במשטחים או בגומיות.

"אטם מכני" זה לא חלק אחד אחיד. שני אטמים שנראים אותו דבר מבחוץ יכולים להיות שונים לגמרי בחומרים, ולכן גם באורך החיים. כשמזמינים אטם רק לפי מידת הציר – זו בדיוק הנקודה שבה טועים.

חומרי הפנים

חומרי הגומיות (אטמי O ומפוח)

• EPDM – הבחירה המקובלת למי שתייה ולמים חמים. לא מתאים לשמנים.
• NBR (ניטריל) – עמיד לשמנים, פחות לכלור ולמים חמים לאורך זמן.
• FKM (ויטון) – לטמפרטורות גבוהות ולכימיקלים. יקר יותר ולא תמיד נחוץ במים רגילים.

מבנה האטם

• אטם מפוח גומי – פשוט וזול, נפוץ במשאבות קטנות.
• אטם עם טבעות O וקפיץ – נפוץ במשאבות רב-שלביות, מחזיק לחצים גבוהים יותר.
• אטם קסטה (קרטרידג') – יחידה מורכבת מראש שנכנסת כחלק אחד. מקטין טעויות הרכבה ומקצר את זמן ההחלפה.
• אטם מאוזן – מתוכנן כך שהלחץ במשאבה לא "ימעך" את הפנים. נדרש במשאבות עם לחץ עבודה גבוה.

השאלה הזו חוסכת הרבה כסף, כי היא מכוונת לאיפה הבעיה. רעש הידראולי מגיע מהמים ומהשלבים, רעש מכני מגיע מהמנוע ומהמיסבים. האבחנה הסופית נעשית בבדיקה, אבל יש כמה סימנים ברורים:

שסתום אל-חוזר נותן למים לזרום רק לכיוון אחד – מהמשאבה אל הבניין. זה חלק קטן וזול יחסית, אבל כשהוא לא עובד, המשאבה משלמת את המחיר.

אותה משאבה יכולה לעבוד בשני תפקידים שונים לגמרי, והתפקיד קובע את הבקרה, את הבלאי ואת מה שבודקים בשיפוץ.

חדר משאבות הוא מקום לעבוד בו – לא מקום לשפץ בו. הוא בדרך כלל צפוף, לח, חשוך, ולפעמים יש בו מים על הרצפה. משאבה רב-שלבית שמפרקים עד הסוף צריכה שולחן נקי, כלים ייעודיים ומכשירי מדידה.

מה כולל שיפוץ משאבה בבית המלאכה

1. אבחון בשטח: מדידת לחצים, זרם מנוע, האזנה לרעשים ובדיקת הבקרה והאל-חוזר.
2. פירוק מסודר מחדר המשאבות והובלה לבית המלאכה.
3. פירוק מלא, ניקוי אבנית ובדיקה של כל חלק: אטם, מיסבים, ציר, מאיצים, דיפיוזרים, טבעות שחיקה.
4. דוח ממצאים והמלצה – שיפוץ או החלפה – לפני שמתחילים להחליף חלקים.
5. החלפת החלקים השחוקים והרכבה עם אטם מכני מתאים לתנאי המערכת.
6. בדיקת בידוד, בדיקת אטימות והפעלת ניסיון.
7. התקנה חוזרת, כיוון הבקרה ובדיקת עבודה מול הבניין.

משאבת הגברה בבניין מגורים היא חלק ממערכת מי השתייה. כל מה שנוגע במים בתוכה – מאיצים, גומיות, אטמים, שומן הרכבה – בסוף מגיע לכוס של הדיירים. לכן חלק מתאים "בגודל" זה לא מספיק; הוא צריך להתאים גם למגע עם מי שתייה.

מה הסיכון כשמשפצים בלי להקפיד על התקן

• שחרור מתכות למים – פליז או יציקות זולות עם עופרת או מתכות כבדות אחרות, שמשתחררות למים לאט ובשקט.
• גומי וחומרים לא מאושרים – גומיות שמשחררות חומרים למים, משנות טעם וריח, ומהוות משטח נוח להתפתחות ביופילם וחיידקים.
• שומן הרכבה לא מתאים – שומן תעשייתי רגיל שנמרח על אטמי O ונשטף ישר לצנרת הבניין. בהרכבת אטמים במערכת מי שתייה משתמשים בחומר סיכה מתאים למגע עם מי שתייה, או במים בלבד.
• זיהום בזמן העבודה – משאבה שפורקה על רצפת חדר משאבות רטובה ומלוכלכת והורכבה שם בחזרה.
• אחריות – אם בבדיקת מים נמצאת בעיה, השאלה הראשונה תהיה מה הותקן ומי התקין. לוועד הבית ולחברת הניהול יש אחריות על מתקני המים המשותפים בבניין.

המידע כאן הוא הסבר כללי ואינו מחליף עיון בתקנים ובתקנות בנוסחם הרשמי.