כיצד לחשב עומד וספיקה לפני בחירת משאבה

נכתב על ידי צוות דודי מערכות ומשאבות מים · קבוצת דודי מערכות ומשאבות מים בע"מ

רוב תקלות המשאבות שמגיעות אלינו מתחילות בבחירה שגויה. ורוב הבחירות השגויות נגרמות מכך שלא מדדו. הנה איך מחשבים.

שני הפרמטרים שקובעים הכל

שלב 1: חישוב העומד הנדרש

גובה גאומטרי

המרחק האנכי מפני המים במאגר (או מנקודת הכניסה) לנקודה הגבוהה ביותר שצריך להגיע אליה. בבניין 8 קומות, כשהמאגר בקומת הקרקע, זה כ-22-26 מטר.

כלל אצבע: 3 מטר לקומה עממית, 3.5 מ' לקומה עם תקרה גבוהה.

הפסדי חיכוך

חיכוך המים בצנרת מייצר התנגדות נוספת שהמשאבה צריכה להתגבר עליה. לבניין רגיל עם צנרת תקינה, ניתן להוסיף 20-30% לגובה הגאומטרי כהערכת הפסדי חיכוך.

לבניין 8 קומות:
גובה גאומטרי: 24 מ'
הפסדי חיכוך (~25%): 6 מ'
עומד כולל: ~30 מ'

שלב 2: חישוב הספיקה הנדרשת

לבניין מגורים

הספיקה נקבעת לפי מספר הדירות וצריכת שיא, לפי ת"י 1205:

• עד 10 דירות: כ-1.5–2 ל/ד לדירה בשיא
• 11–30 דירות: כ-1–1.5 ל/ד לדירה בשיא (גורם גיוון)
• מעל 30 דירות: כ-0.8–1 ל/ד לדירה (ממוצע צפוי)

לבניין 30 דירות: 30 × 1.2 = כ-36 ל/ד. נוסיף 20% רזרבה: ~43 ל/ד.

שלב 3: מציאת המשאבה הנכונה

עם העומד (~30 מ') והספיקה (~43 ל/ד), מחפשים משאבה שנקודת הביצועים שלה (43 ל/ד × 30 מ') נמצאת בין 40% ל-60% מהגרף — לא בקצה שמאל (עומד מרבי) ולא בקצה ימין (ספיקה מרבית).

מה עושים כשאין נתונים מדויקים

בבניין קיים עם משאבה פועלת — המדידה הישירה עדיפה על כל חישוב:

1. מד לחץ בכניסה למשאבה ובצאת — מחושב ממנהם ל-H בפועל
2. מד ספיקה (flow meter) על הקו הראשי — Q בפועל
3. מחוגה על הפאזה — זרם בפועל, השוואה לנקוב

שלוש מדידות אלה, בשעת שיא, נותנות תמונה מדויקת יותר מכל הנחה.