"בקומה 7 המים זולגים מהמקלחת". "בקומה 8 לוקח שלוש דקות עד שמגיע חם". אלה תלונות שוועדי בתים שומעים כל שבוע — ולרוב אף אחד לא יודע אם הבעיה היא המשאבה, הצנרת, או שניהם.
כל 10 מטרים של גובה "עולים" 1 בר. בניין 8 קומות = כ-24 מ' = 2.4 בר. זה הלחץ שהמשאבה צריכה לספק רק כדי "להגיע" לקומה 8, לפני שמישהו פתח ברז.
ברז שנפתח = ספיקה שזורמת. ספיקה שזורמת = נפילת לחץ בצנרת (הפסדי חיכוך). קומה 8 בשעת שיא — הבניין מוסיף לנפילת הלחץ על מה שכבר יש.
המשאבה "מגיעה" ל-30 מ' עומד בספיקה אפסית — אבל כשהספיקה עולה (בשעת שיא), העומד שלה יורד לפי עקומת הביצועים. אם הספיקה בשיא מוציאה אותה לקצה הגרף — הלחץ בקומות העליונות צונח.
הבניין גדל (תמ"א 38), אבל המשאבה לא הוחלפה. היא לא "מגיעה" לקומות החדשות גם בספיקה אפסית.
קוטר צנרת לא מספיק, שסתום חסום, אבנית שצמצמה את הקוטר הפנימי. המשאבה עושה את שלה, אבל הלחץ "אובד" בצינור.
ועדי בתים רבים מספרים שהבעיה "לא קבועה" — בלילה לחץ מצוין, בבוקר חלש. זה בדיוק כמצופה ממשאבה שרצה בקצה הגרף בשעות שיא.
בלילה: מעט ברזים פתוחים, ספיקה נמוכה, המשאבה עובדת בצד שמאל של הגרף — לחץ גבוה.
בבוקר: ספיקה גבוהה, המשאבה נדחפת לכיוון קצה הגרף — לחץ יורד.
אם הלחץ בבוקר ב-7:00-8:00 ירד משמעותית לעומת לחץ בצהריים — זה ממש "חתימת" קצה גרף.
שיחה של עשר דקות עם היועץ הטכני שלנו מספיקה כדי לדעת. 27 שנה בבחירת משאבות לכל סוגי הבניינים.