- dudi@dudiwater.co.il
- 072-2523004
- העבודה 8 אור יהודה - מרכז לוגיסטי
- דודי - 050-420-2528 - מקרי חירום בלבד
מדריך מקצועי של קבוצת דודי מערכות ומשאבות מים: אילו תקנים ישראליים (ת"י) ואילו תקנות חלים על כל סוג של משאבה ומתקן, מה הם דורשים בפועל, ומי בודק ומאשר.
כל הפניה במדריך נבדקה מול מקור רשמי: אתר מכון התקנים הישראלי, ספר תקנות התכן של מינהל התכנון, משרד הבריאות ונציבות כבאות והצלה. רשימת המקורות המלאה נמצאת בסוף העמוד.
עודכן: אוקטובר 2026
הטבלה מסכמת את התקנים והתקנות המרכזיים. הפירוט, כולל מה כל תקן דורש בפועל, מופיע בפרקים שבהמשך.
| תחום | תקנים ישראליים עיקריים | תקנות ודרישות נוספות | בדיקה ותחזוקה |
|---|---|---|---|
| משאבות כיבוי אש וספרינקלרים | ת"י 1596 (מערכת מתזים – התקנה), שמפנה ל-NFPA 20 למשאבות ול-NFPA 22 למכלי מים | תקנות התכן, תקנה 33; הוראות נציב כבאות והצלה; מפרטי רישוי עסקים | ת"י 1928 (מבוסס על NFPA 25) |
| הידרנטים, גלגילונים וזרנוקים | ת"י 448 חלקים 1–3, ת"י 4290, ת"י 2206 חלקים 1–2, ת"י 449, ת"י 365 חלק 2 | תקנות התכן, תקנה 13 (לחץ בגלגילון 1.4–7.0 בר) | ת"י 1928 (כולל הידרנטים פרטיים ועמדות זרנוקים); ת"י 2206 חלק 2 |
| מי צריכה והגברת לחץ | ת"י 1205 חלק 1; ת"י 1004 חלק 4 (רעש); ת"י 5452 (מוצרים במגע עם מי שתייה) | תקנות התכן 13, 20–21, 26–34; תקנות בריאות העם | מז"ח: בדיקה פעם בשנה לפחות; ת"י 4426 |
| ניקוז ומי גשם | ת"י 1205 חלק 2 (נקזי שפכים ומי גשם); ת"י 2752 חלק 2 (איטום תת-קרקעי) | תקנות התכן 40, 42, 48, 51 | אין תדירות קבועה בתקנות – ראו המלצות בהמשך |
| ביוב ומתקני שאיבת שפכים | ת"י 1205 חלקים 2, 4 ו-8; ת"י 60079 (אטמוספרות נפיצות) | תקנות התכן, פרק ח' (תקנות 51–55); חוקי עזר עירוניים | פקודת הבטיחות בעבודה – כניסה למקום מוקף |
| לוחות חשמל ופיקוד למשאבות | ת"י 61439 חלק 1; ת"י 60947 חלק 4.1; ת"י 61800 חלק 9.2 | חוק החשמל ותקנותיו | ביצוע ובדיקה בידי חשמלאי בעל רישיון מתאים |
ת"י 1596 – מערכת מתזים: התקנה (מהדורת יולי 2019, פורסם ברשומות באוגוסט 2019) הוא התקן הישראלי המרכזי לתכנון ולהתקנה של מערכות ספרינקלרים אוטומטיות. התקן קובע דרישות מינימום ומניח מקור אש יחיד במבנה. הוא אינו חל על מערכות ערפל מים.
בכל הנוגע למשאבות, ת"י 1596 נשען על תקני NFPA האמריקאיים. לפי מכון התקנים, התקן מפנה ל-NFPA 20 (התקנת משאבות נייחות לכיבוי אש), ל-NFPA 22 (מכלי מים לכיבוי) ול-NFPA 15 (מערכות ריסוס מים). מכון התקנים בודק חדרי משאבות כיבוי לפי NFPA 20, ואת מערכות המתזים לפי NFPA 13 בשינויים ישראליים.
חשוב לדעת: נכון לבדיקתנו, אין תקן ישראלי נפרד שעוסק רק במשאבות כיבוי אש. הדרישות למשאבה עצמה, לבקר שלה, לצנרת בחדר המשאבות ולבדיקות הקבלה מגיעות מ-NFPA 20, דרך ההפניה בת"י 1596.
לפי ספר תקנות התכן (תקנה 33), יש להתקין משאבות גם לצורכי כיבוי אש ולמערכות מתזים לפי ת"י 1596. משאבות כיבוי ומשאבות חירום פטורות מדרישות הרעש של ת"י 1004 חלק 4 (תקנה 34).
דרישות בטיחות האש בבניין מופיעות בחלק ג' של התוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות).
לעסקים חלים בנוסף מפרטי רישוי של כבאות והצלה, והם משתנים לפי סוג העסק. לדוגמה, במפרט לעסקי דלק ואנרגיה (2.2ד):
רכיבים שנבדקים בדרך כלל בחדר משאבות ספרינקלרים לפי NFPA 20:
ת"י 1928 – בחינה, בדיקה ותחזוקה של מערכות הגנה מפני אש מבוססות מים (מהדורת דצמבר 2023, במקום מהדורת 1997, פורסם ברשומות בינואר 2024). התקן קובע דרישות מינימום לבחינה, לבדיקה ולתחזוקה תקופתיות של:
לפי מכון התקנים, ת"י 1928 מאמץ את התקן האמריקאי NFPA 25.
מי מבצע: במפרטי רישוי עסקים של כבאות והצלה נדרש שתחזוקת מערכת המתזים תיעשה בידי בעל תו תקן ממכון התקנים לפי ת"י 1928, ושתעודת הבדיקה תוגש לרשות המאשרת. לפי הוראת נציב כבאות והצלה 536, בדיקת מערכות בטיחות האש נעשית בידי מכון התקנים, מעבדה מוכרת או גורם מוסמך מרשימת כבאות והצלה.
תדירות הפעלת משאבת הכיבוי: ב-NFPA 25 (מהדורת 2011) נדרשת הפעלה שבועית של משאבת הכיבוי ללא זרימה (Churn Test) ובדיקת זרימה שנתית. במהדורות מאוחרות של NFPA 25 יש הקלות מסוימות למשאבות חשמליות. לכן התדירות המחייבת היא זו שבת"י 1928 בגרסתו העדכנית.
לציוד הכיבוי שמחובר למערכת המים יש סדרת תקנים ישראליים ייעודיים. חלקם הוכרזו רשמיים, כלומר מחייבים.
| תקן | שם התקן | מה הוא מכסה |
|---|---|---|
| ת"י 448 חלק 1 | הידרנט לכיבוי אש: ברז כיבוי | תקן רשמי. ברזי כיבוי ממתכת בקוטר נומינלי עד 80 מ"מ ובלחץ עבודה עד 16 בר |
| ת"י 448 חלק 2 | הידרנט עילי יבש-זקף | מבנה ודרישות של הידרנט עילי מסוג יבש |
| ת"י 448 חלק 3 | הידרנט עילי רטוב-זקף | הידרנט שמחובר לרשת המים מחוץ למבנה |
| ת"י 4290 | הידרנט עילי לכיבוי אש: התקנה | התקנת הידרנט עילי מחוץ למבנים |
| ת"י 2206 חלק 1 | גלגילון לכיבוי אש: דרישות מבנה ובדיקות | סעיף הזרנוק (4.2) הוכרז רשמי |
| ת"י 2206 חלק 2 | גלגילון לכיבוי אש: דרישות תכן, התקנה ותחזוקה | כולל את דרישות אספקת המים לגלגילון |
| ת"י 449 | מצמדים מתוברגים לציוד לכיבוי אש | מצמדים מתוברגים לזרנוקים ולציוד |
| ת"י 365 חלק 2 | ציוד לכיבוי אש: מצמד לחץ | תקן רשמי. מצמד לצימוד מהיר של זרנוקים |
התקן הבסיסי לאספקת מים בבניין הוא ת"י 1205 חלק 1 – מתקני תברואה: מערכת אספקת מים קרים ומים חמים (מהדורת 2014). פרק ב' בתקן כולל את הנוסחה לחישוב נפח מכל היניקה של המשאבות, ותקנות התכן מפנות אליו. לצד התקן חלות הדרישות של ספר תקנות התכן (פרק התברואה), שהחליף את חלק א' בתוספת השנייה (הל"ת). חלק מהוראות הל"ת הועברו לת"י 1205.
| תקנה | מה היא קובעת |
|---|---|
| תקנה 13 – לחץ | הלחץ במוצא קבועה של מי צריכה יהיה בין 1.5 ל-6.0 בר |
| תקנה 33 – חובת משאבות | כשלחץ הרשות או מכל הגג לא עומד בתקנה 13, חובה להתקין משאבות להגברת לחץ |
| תקנות 26–27 – מכל אגירה | חובת מכל אגירה בבניין רב-קומות ובמפעל חיוני. הנפח המזערי נקבע לפי סוג המבנה, ונפח לכיבוי אש לפי התוספת השנייה |
| תקנה 29 – יניקת המשאבות | המשאבות יונקות ממכל אגירה ולא ישירות מצנרת הרשות, אלא באישור מהנדס הוועדה. בבניין של עד 2 דירות מותר חיבור ישיר בלי מכל, עד 2.0 מ"ק לשעה |
| תקנה 30 – תחלופת מים | כל נפח המכל מתחלף לפחות פעם ב-72 שעות. מכל מעל 200 מ"ק מחולק לשני תאים לפחות, שכל אחד מהם ניתן להפעלה נפרדת לצורך תחזוקה |
| תקנות 31–32 – המכל וחדר המשאבות | מבנה שמונע גישה לא מבוקרת; אין צנרת זרה דרך דפנות המכל; צינור גלישה ששטח חתכו כפול לפחות משטח צינור המילוי; ריקון מהנקודה הנמוכה; ניקוז נגד הצפה בחדר המשאבות |
| תקנה 34 – רעש | משאבות ומכלים יעמדו בת"י 1004 חלק 4 (מפלס הקול ממתקני תברואה בבנייני מגורים) |
| תקנות 20–21 – זרימה חוזרת | במערכת עם משאבות להגברת לחץ שיש בה מים שאינם ראויים לשתייה יותקן מז"ח. מרווח אוויר לפי ת"י 1205 חלק 1 |
לפי תקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת), התשנ"ב-1992:
שימו לב: ת"י 1171 (שסתום חד-כיווני) אינו מז"ח, והתקן אומר זאת במפורש.
תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה), התשע"ג-2013, דורשות ניקוי וחיטוי של מתקן מי שתייה אחרי התקנה חדשה או תיקון. את העבודה מבצע מי שהוכשר ואושר לכך.
ת"י 5452 קובע בדיקות למוצרים שבאים במגע עם מי שתייה: צנרת, אבזרים ורכיבים.
כל מערכת משאבות כוללת לוח חשמל ופיקוד. אלה התקנים הישראליים שחלים עליו ועל המשאבה עצמה. את עבודות החשמל מבצע ובודק חשמלאי בעל רישיון מתאים, לפי חוק החשמל ותקנותיו.
| תקן | נושא | למה זה חשוב במשאבות |
|---|---|---|
| ת"י 61439 חלק 1 | לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: דרישות כלליות | לוח הפיקוד של המשאבות. המהדורה החדשה (12/2025) חלה בתקופת מעבר עד 24.12.2026 |
| ת"י 60947 חלק 4.1 | מגענים ומתנעי מנועים | רכיבי ההתנעה וההגנה של מנוע המשאבה |
| ת"י 61800 חלק 9.2 | נצילות אנרגיה של מערכות הינע (IE/IES) | ממירי תדר (VFD) ומערכות הינע. במקום ת"י 50598-2 |
| ת"י 1729 | משאבות צנטריפוגיות – דרג II | דרישות טכניות למשאבות, בעיקר לתעשייה |
התקן החל הוא ת"י 1205 חלק 2 – מתקני תברואה: מערכת הנקזים. הוא חל גם על נקזי שפכים וגם על נקזי מי גשם בתחום המגרש. אין חלק נפרד לניקוז מי גשמים. העומסים והקטרים של מערכות השפכים ומי הגשם נקבעים לפיו (תקנה 40 בספר תקנות התכן).
לפי תקנה 48:
לפי תקנה 51, בור שאיבה, גם למי גשם:
לאיטום מרתפים וחניונים: ת"י 2752 חלק 2, איטום רצפות וקירות תת-קרקעיים.
ההמלצה המקצועית שלנו (לא דרישת תקן): בבור ניקוז של חניון כדאי להתקין שתי משאבות שעובדות לסירוגין, התראה על מפלס גבוה ובדיקה מלאה לפני עונת הגשמים.
מתקן שאיבת שפכים בבניין מוסדר בשני מקורות: סדרת ת"י 1205, ופרק ח' בספר תקנות התכן – "מיתקן שאיבת שפכים" (תקנות 51–55).
| נושא | הדרישה בתקנות התכן |
|---|---|
| מבנה המתקן (תקנה 51) | בור שאיבה, משאבות, מערכת פיקוד עצמאית וצנרת סניקה. מכסה אטום והפעלה לפי מפלס. נפח שמאפשר לפחות 10 דקות בין עצירת המשאבה להפעלתה מחדש |
| מיקום (תקנה 51) | אסור למקם את המתקן מעל אזור שבו שוהים אנשים, או צמוד לבריכות מי שתייה, מזון או תרופות |
| אוורור (תקנה 52) | צינור אוורור בקוטר 110 מ"מ לפחות בראש הבור, או 50 מ"מ ליחידת דיור אחת. יחידת שאיבה שמשרתת קבועה אחת פטורה |
| מוצקים ומספר משאבות (תקנה 53) | מעבר מוצקים בקוטר 63 מ"מ לפחות, או מרסק. מעל 1,000 ליטר ליממה – לפחות 2 משאבות |
| התראות (תקנה 55) | התראה על תקלה במשאבה, על הפסקת חשמל ללוח המשאבות ועל גלישה: נורה, פעמון או חיוג טלפוני |
| עסקי מזון, תרופות וקוסמטיקה | לפחות 2 משאבות |
| משאבות טבולות | ניתנות לשליפה בלי כניסה לבור |
| מניעת זרימה חוזרת | שסתום אל-חוזר, או צינור סניקה שגובהו 50 ס"מ לפחות מעל מכסה תא הבקרה, או שסתום אוויר דו-כיווני |
| חשמל חלופי | במבנה שיש בו מקור מתח חליפי (גנרטור), מתקן השאיבה יחובר אליו |
חוק העזר לדוגמה לרשויות מקומיות (הזרמת שפכי תעשיה למערכת ביוב), התשמ"ב-1981, שרשויות רבות אימצו:
בור ביוב הוא "מקום מוקף" לפי פקודת הבטיחות בעבודה. לפי המוסד לבטיחות ולגיהות:
לתחנות שאיבה ציבוריות, תנאי הרישוי של משרד הבריאות מפנים ל"הנחיות משרד הבריאות לתכנון ולהפעלה של תחנות שאיבה לשפכים" (2008).
על EN 12050: התקן האירופי לתחנות הרמה לשפכים מוזכר לא פעם במפרטים. נכון לבדיקתנו, הוא לא אומץ כתקן ישראלי. הדרישות המחייבות בישראל הן אלה שבתקנות התכן ובת"י 1205.
| מערכת | מה נדרש | מקור |
|---|---|---|
| מערכת מתזים ומשאבות כיבוי | בדיקה ותחזוקה תקופתיות בידי בעל תו תקן. בעסקים: תעודת בדיקה לרשות המאשרת | ת"י 1928; מפרטי רישוי של כבאות והצלה |
| הפעלת משאבת כיבוי | הפעלה שבועית ללא זרימה ובדיקת זרימה שנתית (לפי NFPA 25, מהדורת 2011) | NFPA 25, שעליו מבוסס ת"י 1928 |
| מערכות בטיחות אש – אינטגרציה | בדיקה בידי מכון התקנים, מעבדה מוכרת או גורם מוסמך | הוראת נציב כבאות והצלה 536 |
| גלגילונים (בעסקים) | אישור בדיקה לגלגילון שהותקן אחרי 1.6.2013 | ת"י 2206 חלק 2; מפרטי רישוי |
| מז"ח | בדיקה פעם בשנה לפחות בידי מתקין מוסמך, יומן ודיווח | תקנות בריאות העם, 1992 |
| מתקן מי שתייה | ניקוי וחיטוי אחרי התקנה חדשה או תיקון, בידי מי שאושר | תקנות בריאות העם, 2013 |
| בור שאיבה לביוב | כניסה רק לפי כללי עבודה במקום מוקף | פקודת הבטיחות בעבודה |
נכון לבדיקתנו, לא. הדרישות למשאבות הכיבוי מגיעות מ-NFPA 20, שאליו מפנה ת"י 1596 (מערכת מתזים – התקנה). מכון התקנים בודק חדרי משאבות כיבוי לפי NFPA 20.
ת"י 1596 עוסק בתכנון ובהתקנה של מערכת המתזים. ת"י 1928 עוסק בבחינה, בבדיקה ובתחזוקה התקופתיות של המערכת אחרי שהותקנה, כולל המשאבות ומכלי המים.
לפי תקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת), התשנ"ב-1992, פעם בשנה לפחות, בידי מתקין מוסמך. את הבדיקה רושמים ביומן ומדווחים למשרד הבריאות ולספק המים.
לפי תקנות התכן, הלחץ בברז צריך להיות בין 1.5 ל-6.0 בר. כשלחץ הרשות או מכל הגג לא מספיק לכך, חובה להתקין משאבות להגברת לחץ (תקנה 33). בדרך כלל המשאבות יונקות ממכל אגירה ולא ישירות מהרשת (תקנה 29).
במתקן שמטפל ביותר מ-1,000 ליטר ליממה נדרשות לפחות 2 משאבות (תקנה 53). גם בעסקי מזון, תרופות וקוסמטיקה נדרשות לפחות 2 משאבות.
ככלל לא. מי גשם מהחניון מסולקים למערכת ניקוז מי הגשם של המגרש (תקנה 48), וחוק העזר העירוני אוסר להזרים מי גשם לביוב בלי אישור מיוחד. החריג: במבני מגורים מותר לנקז לביוב את הכבש החשוף לגשם. מי שטיפת רצפת החניון מסולקים לביב הבניין.
נכון לבדיקתנו, התקן האירופי לתחנות הרמה לשפכים לא אומץ כתקן ישראלי. הדרישות המחייבות הן אלה שבספר תקנות התכן (פרק ח') ובת"י 1205.
כל המקורות נבדקו ב-13.10.2026.
המידע בעמוד הוא סיכום מקצועי, והוא אינו מחליף את הנוסח הרשמי של התקנים והתקנות. תקני מכון התקנים מתעדכנים מעת לעת. לפני תכנון, הגשה להיתר או רישוי עסק, יש לבדוק את המהדורה העדכנית מול מכון התקנים, ואת הדרישות של הרשות המקומית ושל כבאות והצלה. התמונות בעמוד הן להמחשה.
קבוצת דודי מתכננת, מקימה, משפצת ומתחזקת חדרי משאבות למי צריכה, לכיבוי אש, לניקוז ולביוב. דברו איתנו ונבדוק יחד מה חל על המבנה שלכם.